פחד טיסות

אחרי טיסה של כל משפחתנו לחופשה בחול- החליטו הורי לא לאפשר לי יותר לטוס אתם. טסנו לאירופה, הורי ואחי, ואני שהייתי כבן 14- השתעלתי, הקאתי, בכיתי כל הדרך. רופא שהיה במטוס נתן לי כדור הרגעה, ואמר להורי כי יש שתי אפשרויות. או שאני מפתח מחלה, או שאני בהיסטריה מהטיסה. הורי , כמובן , העדיפו את הגרסה שאני מפתח מחלה. החופשה הייתה נחמדה ומוצלחת. בדרך בחזרה , כבר בשדה התעופה , התחלתי להקיא. התפתלתי מכאבי בטן, נתקפתי צמרמורת ותחושה שאני עומד להתעלף. הורי כנראה כבר התחילו לחשוב שאולי צדק הרופא שאמר ''היסטריה''. איני זוכר איך בסופו של דבר עליתי לטיסה. והעדפתי לא לחשוב על המקרה הזה יותר עד ש... הכתה שלנו בתיכון התכוננה למסע לפולין. הטילו עלי משימה –לאתר שמות של קרובים של ילדי הכתה ביד ושם, כדי שנוכל שם ,במחנות הריכוז, להתייחד אתם . עבדתי על המשימה , ובפגישה הראשונה עם מי שאמור ללוות אותנו למסע התחילו לדבר על פרטים. כמו על הטיסה, איך להתנהג, מה לקחת אתנו ועוד פרטים. ולפתע חשתי תחושה דומה לזו שהייתה לי בשדה התעופה בטיסת המשפחה שלנו. מועקה בחזה, מין פחד מוזר, כאב בטן. ככל שהתקרב מועד המסע, רציתי להעביר את המשימה שלי שכבר הייתה כמעט מושלמת לחבר מהכיתה. אמי חשה שמשהו מוזר קורה לי. את ההתלהבות שלי מהמסע החליף רגש של רצון למצוא סיבה להישאר בבית. אמרתי לעצמי , להורים, לחברים, שככל שאני חושב על מסע למחנות הריכוז – זה נראה לי מיותר, וכי אפשר ללמוד על כך בארץ. אמא שלי לא קנתה את זה ושאלה אם אני מפחד מהטיסה... אחד ממכריה של אמי הוא טייס , והיא בקשה ממנו לדבר אתי ולנסות לראות אם באמת אני סובל ממה שמכונה חרדת טיסה. הסכמתי לדבר אתו. הוא היה נחמד ומנומס ולא רצה לקבוע מה באמת מרתיע אותי מהנסיעה , אבל אמר בעדינות שיש דבר כזה לאנשים רבים, המפסידים בשל כך חוויות, ושאפשר לטפל בזה בקלות. שמעתי אך סירבתי להתייחס. שיקרתי גם את עצמי שיש לי סיבה אידיאולוגית לוותר על המסע. לא יצאתי לטיול הזה. הורי ואחי טסו שוב והפעם לכרתים. טיסה קצרה. אני לא. ''ללמוד למבחן'' היה התירוץ שלי. אלמלא החברה שלי שגם לה סירבתי להצעה לצאת לחופשה ביוון- בוודאי לא הייתי טס לעולם . היא הטיחה בי שיש לי חרדת טיסה, ושאני חייב טיפול. היא הכירה לי את גל המטפל בדמיון מודרך שהיא עצמה טופלה על ידו בעניין אחר. הטיפול בדמיון מודרך היה הטיסה האמיתית שלי לתוך עצמי. כן, פחדתי . אפילו הייתה לי צמרמורת בפגישה הראשונה כשהבנתי שאני הולך פה לשיחה עם עצמי . מפעם לפעם הרגשתי שמשהו פנימי משתחרר בי. הדמיון המודרך בהנחייתו של גל המטפל , הפגיש אותי עם פחדים שהיו בתוכי – פחד מנטישה, פחד גבהים. כל אלה עלו בטיפול שהיה מכוון למעשה לפחד טיסה. כשפגשתי בילד המפוחד בתוכי הצלחתי להבין מאיפה זה בא. וכשהתהליך נמשך מצאתי שהמבוגר שבי יודע להתמודד עם הילד ההוא. באמצעות הדמיון המודרך מצאתי את עצמי כאילו אני בנמל התעופה, שמח, קונה בדיוטי פרי, ולראשונה בחיי ציפיתי בקוצר רוח לטוס לחו"ל. כן, חזרתי. הדבר המעצבן היחיד , המלחיץ , היה לחכות למזוודה. ...